ע’

אחרי א’ שאלה אותי הדר ” מה הדבר הכי חשוב לך? ייהרג ובל יעבור” היא מלווה נשים בתהליכי זוגיות, מחברת על בסיס קבוע. במקרה או שלא עכשיו אנחנו בשלבים אחרונים של פיתוח תוכן לסדנה על מציאת זוגיות. קטעים איתך יקום יקר כבר שנים מסדר לי לקוחות בתחומים הרלוונטיים לחיי. אני מוקפת יועצת ומלווה לפי דרישה.

“אמינות”. עניתי במהירות. אחרי נתוני הבסיס של גרוש, פנוי, אבא ולפני כל השאר.

אחרי דיון פילוסופי על ההבדלים בין חיפוש אהבה (הריגוש שבדרך) לעומת מציאת אהבה (המטרה עצמה), הדר שלחה אותי (שוב) לדרכי למצוא אהבה. “תזכרי שאת מחליטה אם את נהנת או סובלת בדרך. רק את”.

טוב מלמלתי.

הפעם הגעתי לע’. אם להתעלם מהעובדה שהזכיר קצת את אבא שלי (קרחת בלי שפם) עובדה בעייתית קונספטואלית, שתעלה שוב על הפרק בהמשך. ההתכתבות עם ע’ הייתה קצרה הוא טען שהוא “שווה עיון”. ההגדרה שעשעה אותי ואני פניתי. אחרי יומיים של התחייבויות קודמות הצלחנו לדבר ביום שבת.

שיחה קולחת, נשמע נחמד. חובב צילום בדיוק בסיור גלריות בדרום תל אביב. יגיע לפי דרישה. שמתי סיר של בולונז’ לשעתיים של בישול איטי, מרבית הנוער עוד ישן, יצאתי שמחה ואופטימית לקפה מהיר בבית הקפה הסמוך למחוז מגורי.

יש את הקטע הזה שלפני שאת יוצאת מהבית את מעיפה מבט בפרופיל כדי לרענן זיכרון ולהראות בקיאות בפרטים רלוונטיים. הגיל 57, הגובה 170 ומנגן בסקסופון.

אני הגעתי קודם וע’ אחרי. לחיצת יד. כשהתחיל לספר את הסיפור המשפחתי, הילדות והחיים, אני כנראה קימטתי את מצחי בניסיון לאתגר את 3 יחידות המתמטיקה שלי  ולעשות חישוב מהיר של בן כמה היה כשנולדה ביתו הבכורה (לא נורא מהותי אבל מה לעשות דברים הרבה מחשבות עוברות לי  בראש בזמן הפגישה) והוא אמר במהירות: “אני בן 63 ואני אבין אם את תקומי ותלכי עכשיו”.

“ביאסת. למה לשקר?” התנצל ואמר שאם מצין את גילו האמתי פונות אליו נשים בנות 65-70 והוא מעדיף צעירות יותר. “אם הייתי אומרת שאני בת 55 איך היית מרגיש? ” . היה מספיק כנה להודות שלא משהו.  מהרגע שגילו האמתי היה מונח על השולחן ביננו, בין כוסות הקפה, לא יכולתי להתעלם מכלום. גם לא מהשערות המבצבצות מהאף שיכולות להיגזם בסיטואציה נורמטיבית. הפגישה הסתיימה. כשקמתי ללכת הוא קם ללחוץ את ידי, בתור 164 ס”מ כשאני זקופה מאד, חלף שביב מחשבה שאולי כשהיה בן 57 היה בגובה 170 ס”מ.  “אפשר נשיקה?” שאל. “נראה לך? שבת שלום ובהצלחה”.

חזרתי הביתה בדיוק בזמן. הבולונז’ מוכן.

מסקנה: בקשתי אמינות. בא היקום לבדוק אם אני עומדת מאחורי המילה שלי.

אני עמדתי. עכשיו אתה.

וכן אני מעשנת מידי פעם, ככתוב. המשך יבוא.